די להילחם בעצמך!

3 שאלות שיעזרו לך לעצור את הלופ ולעשות סדר בחרדה, בביטחון ובתחושת ה"לא מספיק".

אני רוצה להתחיל במשהו שאולי אף אחד לא אומר בקול רם:
כשאומרים לך "פשוט תגידי לא", "תציבי גבולות" או "תשחררי את מה שאחרים חושבים" זה מתסכל ומכעיס.
כי הרי אם זה היה פשוט, כבר מזמן היית עושה את זה.

את מוצאת את עצמך מתמרנת בין הבית, הילדים, הזוגיות והעבודה, נותנת את כל כולך, ובסוף היום נשארת עם תחושת אשמה, מנתחת מחדש כל מילה שאמרת, המחשבות מטרידות ומציפות ולפעמים עולות גם חרדות "שקטות" שיושבות בגוף ומכרסמות מבפנים.

את מנסה להוכיח את עצמך, לוודא שהכול מתקתק, דואגת שכולם יהיו מרוצים אבל שוכחת לדאוג גם לעצמך. במשוואה הזו, הביטחון והשקט שלך הם הדבר היחיד שנשאר בחוץ.

כשאת חווה חוסר ביטחון את בעצם פועלת כמו מישהי שהולכת ברחוב וכל אדם זר זורק עליה עוד תיק כבד, והיא ממשיכה לסחוב את הכל בלי לשאול בכלל למי התיק הזה שייך.

התחושה הזו, שאת 'לא מספיק', גורמת לך להסתובב בעולם עם משקפיים שרואים רק מה חסר ומה עוד צריך לתקן. את לוקחת על עצמך אחריות על הרגשות והצרכים של כולם סביבך, כאילו הערך שלך תלוי בזה שתצליחי לסחוב את כולם על הגב.

צריך להבין את האמת הפשוטה: חוסר הביטחון והחרדה שלך הם לא פגם באופי, הם תוצאה של מערכת שלמה שרגילה לתפקד מתוך מאמץ תמידי להוכיח שאת טובה ושווה. כל עוד תנסי להילחם בסימפטומים בכוח, הגוף שלך יגיב בהתנגדות ובלחץ. העבודה האמיתית מתחילה כשמטפלים בשורש.

במקום לנסות להילחם בסימפטומים, נסי להתבונן בהם ממקום חדש. ברגע שאת מרגישה את הכיווץ בגוף, המחשבות שאומרות לך שוב ושוב שהיית צריכה לפעול אחרת או הצורך האינסופי להוכיח את עצמך, קחי נשימה ושאלי את עצמך בשקט את שלוש השאלות הבאות:

01 – אם אחותי או חברה טובה שלי היו עכשיו באותו מצב בדיוק, מה הייתי אומרת להן? הייתי שופטת אותן ככה?

כלפי חוץ קל לנו כל כך להיות רחומות ומבינות, אבל כלפי עצמנו אנחנו השופטות הכי מחמירות. השאלה הזו שולפת אותך רגע ממצב של הישרדות למרחב של חמלה אמיתית ופרספקטיבה נכונה.

02 – מה הדבר הכי גרוע שסביר שיקרה אם אאכזב?

חוסר ביטחון מונע מפחד עמוק, פחד מביקורת, מדחייה, או מהתחושה המפחידה ש"יגלו שאני לא באמת מספיק טובה".

כשאנחנו שואלות את זה בקול רגוע, אנחנו מביאות את הפחד הלא-מודע אל האור ובודקות אותו מול המציאות. אנחנו מגלות שלרוב, התרחיש המפחיד שמנהל אותנו פשוט לא קורה, או שהמציאות הרבה פחות נוראית ממה שהמוח שלנו צייר.
את הרבה יותר חזקה ומסוגלת להתמודד איתה משחשבת.

03 – איזה מחיר רגשי וגופני אני משלמת עכשיו כדי לנסות להוכיח שאני בסדר?

השאלה הזו מדליקה פנס חד על המחיר האמיתי שאת משלמת בגוף ובנפש בניסיון הבלתי פוסק לעמוד בסטנדרטים בלתי אפשריים.

המחשבות שלך לא מפסיקות לרוץ, הגוף דרוך, והראש מנתח מחדש כל סיטואציה. את חוששת לאכזב אחרים או להיכנס לעימותים, והרצונות שלך נדחקים הצידה.

כשאת מעזה לעצור ולהתבונן במחיר – חוסר השקט, השחיקה והריחוק מעצמך, הניסיון לרצות ולהיות "מושלמת" מפסיק להיראות כמו פתרון, והופך להיות העול שאת מעוניינת לשחרר.

בונות את העוגן

נקודה למחשבה

אם היית יודעת בוודאות שאת אהובה, ראויה וטובה בדיוק כמו שאת, בלי שום קשר להישגים שלך או לאיך שאת מתפקדת, איזה משא כבד היית מניחה מחר בבוקר מהכתפיים?

כדי להתחיל להחזיר לעצמך את הביטחון, אני מזמינה אותך לתרגיל קטן שדורש דקה אחת ביום.

כתבי לעצמך כל יום דבר אחד שאת מרוצה ממנו.
זו יכולה להיות שיחה טובה עם חברה, רגע שבו הבעת את הדעה שלך באופן ברור, או פשוט פעם אחת שבה שמת גבול קטן לעצמך או לאחרים.
לאט לאט, הרגעים הקטנים האלה בונים מחדש את העוגן הפנימי שלך.

המדריך הזה הוא רק הצעד הראשון כדי לעשות סדר בראש ולהוריד את מפלס ההצפה. אבל אם השאלות האלה הציפו בך משהו, ואת מרגישה שהגיע הזמן לעצור את הלופ, להפסיק לסחוב את זה לבד, ולבנות מחדש את השקט והביטחון שלך – אני כאן בשבילך.

אני מזמינה אותך לשיחת התאמה קצרה ואינטימית, ללא עלות. שיחה שבה נוכל להכיר, להבין בדיוק מה את צריכה, ואיך אפשר לעזור לך לבנות את הביטחון שאת מחפשת.

נעים להכיר, אני הדר זוהר דמורצ'יאן

כמטפלת רגשית ומדריכת הורים, אני פוגשת בקליניקה שלי יום-יום נשים בדיוק כמוך. כאלו שנותנות את כל כולן, אבל שוכחות את עצמן בדרך.

אני מאמינה שאין סיבה להמשיך להיאבק לבד. בעבודה רגשית עמוקה ומותאמת אישית, משולבת בכלים מעשיים ומדויקים לך, אנחנו לומדות יחד לפרק את החרדות, לצאת מהתקיעות, ולבנות קרקע פנימית יציבה שמאפשרת ביטחון ושקט פנימי.

כתובת ודרכי יצירת קשר

טופס מהיר ליצירת קשר

כתובת ודרכי יצירת קשר

טופס מהיר ליצירת קשר

דילוג לתוכן